משכיל לדוד, שמות ו׳:ג׳

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 וארא אל האבות. כהר״אם ז״ל שהרב רצה לקצר הל׳ ואמר במקום אל אברהם אל יצחק אל יעקב אל האבות אמנם כבר הקשו עליו שאין זה מדרכו של רש״י שאם רצה לקצר הול״ל וארא וגו׳ שכך דרכו בכל מקום אבל עיינתי בכל מה שרצו לפ׳ האחרונים בזה בדוחקים ויחתרו לפ׳ ולא יכולו. ולעד״ן דכאן רבינו ז״ל רמז דבר גדול וסוד עמוק והיינו דאיתא בזהר א״ר אלעזר האי קרא דכתיב וארא וכו׳ מהו וארא ואדבר מיבעי ליה א״ל אלעזר בריה רזא עילאה איהי ת״ח אית גוונין דמתחזיין ואית גוונין דלא מתחזיין וכו׳ ואילין דמתחזיין לא זכה בהו בר נש עד דאתו אבהן וקיימו עלייהו וכו׳ וגוונין דלעילא סתימין דלא אתגליין וכו׳ ולא קאים איניש עלייהו בר ממשה וכו׳ ואי תימא דאבהן לא הוו בהו אלא הוו ידעי בהו מגו אינון דאתגליין וכו׳ ת״ח ד׳ נהורין אינון נהירא דזיהרא נהורא דארגוונא וכו׳ נהורא דלא נהיר אסתכל לגבי אילין וכו׳ ואילין תלת דקאמרן סתימין וקיימין על האי דאתגלייא וכו׳ ועל דא קרינן משה זכה באספקלריא דנהרא דקיימא על ההוא דלא נהרא שאר בני עלמא בההוא אספקלריא דלא נהרא ואכהן הוו חמאן בגו אילין גוונין דאתגליין אינון סתימין דקיימי עלייהו עכ״ל והשתא מובן לשון רש״י מעצמו דקשיא ליה קושית ר״א וארא ואדבר מיבעי ליה ומשני אל האבות כלומר דבאבות שייך דוקא ל׳ זה וה״ק קרא אני ה׳ וארא אל אברה׳ וכו׳ כלומר לדידך אמינא אני ה׳ באספקלריא דנהרא אבל לאברהם יצחק ויעקב וארא בשם הוי״ה בגוונין סתימין ע״י אל שדי דהיינו נהורא דלא נהיר ומגו ההיא נהורא חמו נהורין דלעילא ודוקא לדידהי הוה הכי מש״אכ כל בני עלמא משום דהנהו ג׳ גוונין סתימין שהם סוד אספקלריא דנהורא הן הן שורש נשמתן שהם סוד חג״ת כידוע דמש״ה נקראים אבות העולם שה״ס חג״ת כנר׳ בכמה מקומות בזהר ובכתבי הרב ז״ל והיינו דקאמר רש״י וארא אל האבות כלומר למה וארא שזכו להביט בנהורא דלעילא שה״ס הוי״ה ע״י נהורא דלתתא לפי שהם האבות כדלעיל. והוצרך רש״י לרמוז דבר זה שבזה הוא רוצה לרמוז תשובה למה שיקשה על המדרש שמביא אחר כך בפסוק ושמי ה׳ לא נודעתי וכו׳ ולא ישאלו לי וכו׳ כדבעינן למימר לקמן:
2 באל שדי הבטחתים וכולי וא״ת ומאי נ״מ לפי פשוטו במה שהבטיחם בשם זה טפי משם אחר וי״ל דהתם בפר׳ לך לך פירש״י אני ה׳ שיש די באלהותי ופי׳ הרא״ם שאיני צריך לזולתי שאני עלה כל העלות וכולם צריכים לי ואני די באלהותי ע״כ והשתא ה״ק הקב״ה למשה לא תהא סביר שמה שלא קיימתי הבטחתי עד עתה להורישם את הארץ הוא לפי שהיו במתי מעט ואינם כדי להוריש את יושבי הארץ עד אשר תפרה ונחלת שהרי בכולם אמרתי להם אני אל שדי שיש די באלהותי ואיני צריך לזולתי אפ״ה לא קיימתי להם מה שהבטחתי עד הנה. אי נמי יש לפרש דכוונת הקדוש ב״ה שהבטיחם בשם שדי הוא ע״ד שפירש״י על פ׳ ואל שדי יתן לכם רחמים מי שאמר לעולמו די יאמר לצרתי די וכולי והיתה הכוונה ע״ד מה שפירש״י בפרשת בראשית שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים הם יאמרו להם כל הארץ של הקב״ה ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו וז״ש כאן שמא תאמר שיהיה פתחון פה לאה״ע עליכם לומר לסטים אתם ליתא כי אני אל שדי עד זמן מוגבל רציתי שתהיה הארץ ביד כנענים ובאותו זמן ברצוני אומר די ומעתה תהא ברשותכם ולכך הזכיר בו הקב״ה זה למשה עכשיו לומר כבר הגיעה השעה להנחיל לכם את הארץ שזהו זמן מוגבל שא״ל די: